חודש אלול כולו וכן עשרת ימי תשובה, הם ימים של חשבון נפש ועשיית תשובה. מושג התשובה הינו פנימי ורחב והוא טומן בחובו אינספור תכונות חיוביות כמו התחדשות, מתן דין וחשבון לעצמי, היכולת להתחיל מחדש, היכולת לרפא את משקעי העבר ביני לבין עצמי וביני לבין זולתי.
אחת מהדרכים לחדש את משמעות התשובה היא באמצעות העיון בראשיתו של תהליך התשובה, הוא ההתוודות של האדם על חטאיו בפני הקדוש ברוך הוא - "הסיפור" האישי שכל אדם מספר על השנה שחלפה, בעוד הוא סוקר את מעשיו.
בכדי לספר את הסיפור הזה אין צורך להמציא דבר. אנו גם לא נדרשים ליצירתיות יוצאת דופן. פשוט לספר, תוך שאנו מעלים בזיכרוננו את מה שעשינו ומה שעבר עלינו בשנה שחלפה.
מתוך כך האדם מצליח למצוא את העלילה שלו, את הראשית והתכלית, את החוט השוזר בשנה החולפת. פעמים רבות, מבין הדברים, משכיל האדם להבין לאיזה כיוון הוא הולך, לאן הוליכה אותו השנה שהסתיימה, במה התקדם, במה נסוג, מהן מטרותיו ומהם מאווייו.
התבוננות שכזו על השנה שעברה עשויה לחולל תחושה פנימית ועמוקה, כי מאחורי הסיפור שלי ניצבת יד מכוונת וכי גם לסיפור חיי יש סופר, אני בעצמי, ההחלטות שלי, הבחירות שלי, הפעולות שלי, התגובות שלי.מחשבות אלו מוליכות את האדם להבנה מעמיקה יותר של עצמו, של חייו, של מטרותיו. זוהי התשובה! תשובה אל עצמנו, תשובה של הקשבה פנימית, תשובה של התחדשות ושל נכונות להתחיל התחלות חדשות, לקבל על עצמי דברים חדשים, תשובה שיש בה פיוס עם העבר ותקווה לעתיד.